שם הספר הוא שם מטפורי, סמל למציאות אוטופית. כשניסינו לבחור דימוי לעטיפת הספר עם המחברת, התלבטנו אם להתייחס למטפורה זו בעטיפה ולהציג איור סימבוליסטי עשיר, אבל היכולות התקציביות והלוגיסטיות שלנו לייצר דבר כזה (כמו את המציאות שהוא מייצג), הכריעו ובחרנו ללכת על הכיוון השני, של תיאור המציאות ההרד-קור של ההצגה ושל הסיטואציה האמיתית שהיא מתארת. אפילו ספוילר, עם הבחירה בתמונת הסיום החזקה. תמונת זעקה, צעקה, שמתייחסת למסורת ארוכה של תמונות זעקה, החל מהתמונה הידועה של אדוארד מונק וכלה בפוסטרים אנטי-מלחמתיים רבים. נקודת המוצא היתה תמונה רוחבית של דוד קפלן (מוצגת כולה בבאנר הפרסום) שצולמה באחת ההצגות שהתקיימו בתיאטרון יפו (במקור הוצגה ההצגה בבית בעיר עכו) ובה מופיעים פביאנה מיוחס וג'ורג' אסקנדר. מהתמונה נחתך קטע אורכי שמתאים לפורמט של עטיפת ספר, כאשר תוך כדי כך נחתכו מהתמונה כל הפרטים שיעידו על העובדה שזו תמונה מהצגה. בנוסף עבר הדימוי עיבוד במחשב שהפך אותו למגורען יותר, דמוי פוסטר, גם כדי להעלים פרטים לא רצויים וגם כדי לתרום לאווירה האנטי-מלחמתית. לכיתוב נבחר גופן מסיבי יחסית ובעל נוכחות, בשני צבעים שמופיעים בעיבוד של הדימוי, עם הכפלה עדינה בצבע נוגד, כדי להבדיל אותו מהדימוי.
