הספר 'ליד, אביב' מאת אימו הוא מחזור שירים שמתאר מסע חיים של אם ובנה, מסע שמאיר תחנות חיים רגילות במשפחה ישראלית טיפוסית שבמהלכו נשזר גם סיפור אבחון מחלת הבן – סכיזופרניה, מה שמעמיד באור אחר את הקריאה בשירים המתארים את תחנות החיים הקודמות והבאות.
הדימוי המופיע על העטיפה נבחר מראש על-ידי המחברת והוא ציור שצייר הבן בילדותו על נייר מדפסת רחבה מהזמנים ההם, נייר מפוספס בפסים לבנים/כחלחלים, שדהה והוכתם במשך השנים. למרות שהמחברת חשבה לשלב את הציור עם עוד דימויים, המסע לעבר העטיפה היה על דרך הצמצום והתמצות, כאשר תחילה בחרנו להתמקד רק בדימוי הזה ואז התחלנו לנקות גם אותו. הדימוי של הציפור סובב ב-90 מעלות כדי להתאים לפורמט הספר המוארך, כאשר כיוון הפסים של הנייר והשורות המודפסות מעברו השני נשארים אנכיים. בגרסה הראשונה, קו חורי הפרפורציה של הנייר נכלל כאיור שוליים בקצה העליון ובקצה התחתון של העטיפה, אך לאחר הדפסת הניסיון, הוחלט לזקק עוד יותר את העטיפה ולוותר עליו.
הכיתוב על העטיפה הוא בצבע הכתום של האיור, כתם הצבע הבולט שבו לעומת קווי העיפרון האפורים וקווי הטושים החומים-עמומים. הגופן שנבחר לעטיפה הקדמית ולשדרה הוא הגופן ליטוגרפיה מבית פונטביט, גופן עם בשר שהופך אותו לנוכח מצד אחד, כאשר הנתקים בין חלקי האותיות, מעניקים לו אווריריות ושבריריות מצד שני, בדיוק כמו האם ובנה בספר, שמקרינים חוזק וגם שבריריות. הגופן הוא גם מעין וריאציה לגופן פרנק ריהל, שבו מעומד פנים הספר, כמו גם הטקסט בכריכה האחורית, הכולל שיר מנוקד. הגופן פרנק ריהל נבחר לעטיפה האחורית בשל המסורת להציג שירים מנוקדים בגופן זה ובשל הצורך להציג את הטקסט בגופן קריא ולא משתלט.
